אבחון ADOS ו ADI-R ללקויות בתקשורת

תהליך אבחון הוא תהליך רב משמעות, בהיותו צומת שמגדירה לראשונה, או נותנת משנה תוקף, למהות הקשיים מהם סובל הילד עליו אנו מתבוננים, וממנו יגזרו החלטות רבות הנוגעות לעתידו של הילד ולמשפחה כולה.

הפרעה על הספקטרום האוטיסטי הינה הפרעה נוירו-התפתחותית, בעלת מגוון רחב של מופעים ולקויות התפתחותיות. השכיחות של אבחון הפרעה על הספקטרום האוטיסטי הולכת וגדלה ומדובר ביחס של 1:100, ובארצות מסויימות דובר גם על שכיחות של 1:50. שלושה תחומים של מאפיינים קליניים מגדירים את התסמונת: הפרעות בתקשורת חברתית, בתקשורת מילולית ולא מילולית, ותבניות התנהגות נוקשות וחזרתיות (Americam Psychiatric Association, 2000). כל אלה מופיעים לרוב בשלוש השנים הראשונות לחיים (Meadan et al., 2009), וקיימות עדויות כי חלק מההתנהגויות נצפו גם בגילאי מספר חודשים (Baranek, 1999). זיהוי מוקדם, מאפשר קבלת זכויות, שירותים וטיפולים ממוסדות המדינה, ומאפשר התערבות מוקדמת, אשר נמצאה משפרת את התפקוד, הרווחה, ומשפיע לטובה על ההתפתחות ועל הפרוגנוזה של ילדים עם ASD (Dawson & Osterling, 1997, Lord & McGee, 2001, Rogers, 1998, Smith, 1999).

ADOS

במהלך השנים, התפתחו כלים רבים ושונים לאבחון של לקויות תקשורתיות אולם רובם התבססו על ראיונות הורים, ונטו להיות מוטים ולא מדוייקים בהתאם לסובייקטיביות ההורה ומצבו הרגשי. הכלי התצפיתי הסטנדרטי, הנמצא בשימוש הרב ביותר היום הינו ה – ADOS – Autism Diagnosis Observation Schedule, המספק סדרת פעילויות סטנדרטית, תצפיות וקידודים של התנהגויות המניבים אבחנה פורמלית של אוטיזם. כמו כן, ל – ADOS התמיכה האמפירית הרבה ביותר מקרב פרוצדורות ההערכה מבוססות המשחק עבור אוטיזם. מדובר באיחוד של ה- ADOS (Lord et al., 1989) המיועד לילדים בעלי שפה בני 3 ומעלה, וה – Pre Linguistic ADOS (DiLavore, Lord & Rutter, 1995). כאשר ה - ADOS בנוי מסדרת פעילויות חצי-מובנות סטנדרטיות ושיחות מילוליות המובנות על ידי הבוחן, על מנת ליצור אפשרות לצפיה במגוון התנהגויות חברתיות, תקשורתיות, משחקיות וחזרתיות. ואילו ה – PL-ADOS נוצר לצורך שימוש בחומרי ה-ADOS ללא צורך במיומנויות שפתיות, ועל כן מותאם לילדים פגועים יותר או צעירים יותר. מדובר בפעיליות משחקיות בטבען, המתמקדות בשימוש בצעצועים וחומרים קונקרטים נוספים המוכרים לילדים בעלי גיל התפתחותי נמוך משלוש. הכלי בנוי בבסיסו מפעילויות המעוררות ומדגישות התנהגויות רלוונטיות לקשיים המתעוררים באוטיזם. מגוון מחקרים, למשל, הדגישו קשיים בשימוש בקשר עין ובאסטרטגיות לא מילוליות על מנת לבסס קשב משותף עם אדם אחר, חסר, עיכוב או דלדול ביכולת החיקוי הספונטנית (בעיקר חיקוי קולי או של ג'סטות לעומת חיקוי בסיוע חפץ או של מוטוריקה גסה). קשיים במשחק ספונטני ופונקציונלי ובמשחק סימבולי, נמצאו בילדים עם אוטיזם, בעיקר בשימוש בבובות כדמויות במשחק. כל אלה ועוד, מקבלים מקום ומהווים את הבסיס של ה-ADOS.

בנוסף, ל – ADOS נקודת חתך בין שתי אבחנות ה – ASD הידועות לנו היום: ההפרעה האוטיסטית החמורה יותר (Autistic Disorder), והאבחנה הפחות חמורה, שהיא ההפרעה ההתפתחותית רחבת ההיקף, שאינה ספציפית (Pervasive Developmental Disorder – Not Otherwise Specified). בסיוע נקודת החתך מתאפשרת אבחנה ברורה יותר.

ה – ADOS מהווה כלי אבחנתי מקובל לצורך קבלת ביטוח לאומי וזכויות רלוונטיות אחרות עבור משפחות מטופלות בילדים על הספקטרום האוטיסטי. משך העברתו כשעה, ותהליך ההעברה מצולם לצורך ציינון. עצם הצילום מאפשר לאבחון ה – ADOS להיות כלי טיפולי רלוונטי עבור צוות מטפל היכול לצפות בו, במידת הצורך, מעבר למתן אבחנה.

ADI-R

יחד עם ה – ADOS, אחד מכלי האבחון השימושי ביותר הוא ה – Autism Diagnostic Interview-Revised (Le Couteur, Lord & Rutter, 2003, Lord, Rutter & Le Couteur, 1994). ה-ADI-R הוא ראיון סטנדרטי ומקיף עם ההורים של האינדיבידואל, עם שאלות המיועדות להבחין בין סטיות איכותיות בהתפתחות אל מול עיכובים התפתחותיים. הראיון מיועד לספק מעין מסגרת למתן ההסטוריה ההתפתחותית, ולצורך אבחנה מבדלת של ההפרעות רחבות ההיקף. קיימת נקודת חתך עבור אוטיזם בלבד. כמו כן, הראיון מספק מידע לגבי התפקוד של האינדיבידואל מהילדות המוקדמת ועד הבגרות (Le Couteur et al., 2008). חשיבותו במתן פרספקטיבה והסתכלות מלאה יותר על האינדיבידואל לאורך חייו, ובכך האינפורמציה המתקבלת מלאה יותר מאשר אינפורמציה הנשענת על תצפית סטנדרטית בת כשעה.

משך העברתו של הראיון הוא כ – שעתיים וחצי עד שלוש שעות.

כיום נמצא שהחיבור בין שני הכלים ה – ADOS וה – ADI-R משמעותי במיוחד, ולפיכך והקומבינציה האבחנתית בין שני הכלים מומלצת באופן כללי עבור אבחון קליני ועבור מחקר.

· לקרן דאון המהימנות להעביר ADOS ו ADI-R גם לצרכים קליניים וגם לצרכי מחקר, כאשר התבוננותה אינטגרטיבית: אבחונית וקלינית, מעצם היותה פסיכולוגית קלינית.